בימים שבהם הוויכוח על חוק הלאום רק הולך וגובר, יצא בית המשפט לענייני משפחה בצעד אמיץ והכיר בחד מינית, שאינה הורה ביולוגי של קטינים, כאם פורמלית של הקטינים.
בנות זוג חד מיניות הגרות במרכז הארץ מנהלות משק בית משותף וחיות יחד כבר 15 שנה. בשלב מסוים בקשר שלהן, הן החליטו להביא ילדים משותפים, כאשר ההסכם ביניהן היה שאחת הנשים תלד והשנייה תשמש כהורה משותף. הן לא דאגו לבדוק את הסטטוס של ההורה המשותף וחיו כך במשך כמה שנים, עד אשר גורמים מהמסגרת החינוכית שבה למדו ילדיהן המליצו להן לבדוק את העניין. וכך, הגישו בנות הזוג בקשה לצו הורות פסיקתי בעזרתו של עורך הדין שייצג אותן – גיא שדה.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד להכרת ההורה המשותף כהורה הפורמלי, והוא הסתמך על הצעת חוק משנת 2014 הנקראת “חוק ההכרה בהורות בן זוג לילד שנולד מתרומת זרע”. למרות זאת, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתו של עו”ד גיא שדה אשר טען כי ההכרעה בנושא אינה צריכה להיות מושפעת מעניינים פוליטיים, וכי בית המשפט צריך לראות לנגד עיניו רק את טובתם של הקטינים.
לדבריו של עו”ד גיא שדה, רק מומחים שהוכשרו בתחום יכולים להכריע בטובתם של הקטינים. עם כל הכבוד לבית המשפט ולקהילה הגאה, הם אינם יכולים לראות את טובתם של הקטינים כפי שרואים אותה העובדים הסוציאליים. ואכן, דו”ח מקיף שהרכיבה העובדת הסוציאלית קובעת שטובתם של הקטינים מחייבת את הרשמתו של ההורה המשותף כהורה רשמי לכל דבר ועניין. כך, ראוי שלכל ילד יהיו שני הורים פורמאליים, ולכל הורה הזכות לילדים משלו ברשות החוק. לצורך העניין, בית המשפט אינו יכול לקבל את עמדת הממשלה שמשתנה מידי יום ויש שיגידו כי נגועה באפליה על רקע מין. במקרה זה, החלטת הגורמים המשפטיים נבעה מטובתם של הקטינים.
כפי שנקבע, בית המשפט הכיר בהורה המשותף כהורה הרשמי ונתן צו מטעמו. כעת ההורה המשותף יוכר בכל המוסדות הציבוריים והממשלתיים. נוסף על כך, הצו יבוא לידי ביטוי על ידי שינוי הסטאטוס של ההורה המשותף והפרטים של בנות הזוג וילדיהן ברשומות של משרד הפנים.
