לפני היציאה לחופשת הפסח קיימו בחטיבת הביניים אורט דפנה בקריית ביאליק אירוע של הפגה שלא נראה כמותו במחוזותינו.
תלמידי בית הספר היו אמורים לצאת לטיול השנתי, אך בשל המתווה של חטיבות הביניים לא התאפשר הדבר. הנהלת בית הספר בראשות רעיה טובול והצוות החינוכי החליטו לא למנוע מהתלמידים את החוויה והכינו יום שיא בסימן “כמעט טיול שנתי”.
בית הספר הפך לחלק בלתי נפרד מהטיול, כאשר בחצר הוקמו אוהלים שהוסבו למעין אכסניית נוער, נבנו אוטובוסים מקרטון בגודל אמיתי שהפכו בין רגע לאוטובוסים מזמרים.
צוות החינוך החברתי הכין משימות וירטואליות, מחנכי הכיתות הכינו טקס מרגש באתרי מורשת שהתלמידים היו אמורים להגיע אליהם במהלך הטיול השנתי. כך למשל, שכבת ח’ הייתה אמורה לבקר באנדרטת תל-חי, שכבת ז’ באנדרטת אסון המסוקים ושכבת ט’ בקבר בן גוריון. באמצעות המסכים הדיגיטליים הצליחו ליצור האווירה ששדרה לתלמידים שהם נמצאים במקום הטיול. כל תלמיד בכניסה לבית הספר קיבל חולצה עם הכיתוב “כמעט טיול”.
צוות הצילום של בית הספר הכין מצגות על הטיולים הקודמים תחת השם “פינת נוסטלגיה” וכך התלמידים הצטלמו על רקע נופים שונים מהמקומות שאליהם היו אמורים להגיע.
מנהלת בית הספר רעיה טובול ציינה כי הייתה אווירה מחשמלת של הנאה ושמחה לצד שמירה על כללי הקפסולות והריחוק:” היה ניתן לראות את הברק בעיניים של התלמידים שנפגשו פנים מול פנים ויכלו לחוות חוויה ייחודית ומשותפת. כולי תקווה שבהמשך שנת התימודים יאשרו גם את הטיולים השנתיים בשטח”.
יו”ר ועד ההורים אתי לוי גייסה הורים רבים להכנת צ’ופרים לתלמידים. כל תלמיד קיבל מהמחנכת ערכה עם הכיתוב” “גם משא של 1000 ק”מ מתחיל בצעד קטן, השנה מקסימום 1000 מ'”. את יום השיא קינחו התלמידים במאפה ושתייה ויצאו לחופשת הפסח עייפים אך מרוצים.
